#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קס. שומר שמסר לשומר מה דינו ומדוע (בהנחה שיש שיטת רב)? 	"לרב פטור מכל מה שהיה נפטר אם שמרה הוא עצמו. וביאר אביי שהרי מסרה השומר לבן דעת. וכתבו התוס' (ד""ה רב) דאע""ג דאסור להפקידו ביד אחר מ""מ בשביל כך אינו חייב לפרוע. לר' יוחנן חייב אפילו באונסין. וביאר אביי דא""ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר. ופירשו התוס' (ד""ה אין) דחשיב כאילו פירש לו שאם ישנה מדעתו כגון שימסרנה לאחר שיהיה כאילו פשע בה וכל אונסין שיארעו לה שנוכל לתלות שאם לא מסרה לאחר שלא היו נארעים לה חייב <sup>צז</sup>. ורבא ביאר דא""ל את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה <sup>צח</sup>. בגמ' מבואר שרבא אינו סובר את טעמו של אביי, וכן מבואר שאם מסר למי שהבעלים רגיל להפקיד אצלו א""נ לבניו ובני ביתו של שומר מודה ר' יוחנן שפטור שעל דעת הבעלים מפקיד.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צז.  והרשב""א  (ד""ה הא דאמר רב)  פירש שאביי אליבא דר' יוחנן סבר דהוה ליה כגזלן, ואפי' לרבנן דאמרי המעביר על דעתו של בעל הבית לא נקרא גזלן, הני מילי במשנה ברשותו, אבל במפקיד אצל אחר, משעה שנכנסה לרשותו יצאת מרשות הראשון לגמרי, והרי היא אבודה אצלו.
<br>צח.  כתב הרשב""א  (שם)  שרבא סבר שאפילו לר' יוחנן נמי לא אמרו אין השואל רשאי להשאיל אלא לכתחילה, אבל להתחייב בכך בדיעבד לא.</span>"	"ב""מ לו. - לו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסא. מה הדין ומדוע 1) שומר שמסר לשומר ויש עדים שנאנסה 2) שומר שמסר לשוטה ומתה? 	"1) לרב פטור דהא מסרה לבן דעת. לאביי אליבא דר' יוחנן חייב דא""ל אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר. לרבא אליבא דר' יוחנן פטור דאינו יכול לומר את מהימנת לי בשבועה והאיך לא מהימן לי בשבועה.2) כתבו התוס' (ד""ה את) שלרבא פטור כיון שאף בבית שומר ראשון היתה מתה, שמלאך המות מה לי הכא מה לי התם. לאביי כתבו התוס' (ד""ה אין) שחייב אפילו לרב, שתולים דהבלא דאותו בית קטלה <sup>צט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צט.  לקמן עח,א הביאו התוס'  (ד""ה הוחמה)  את שיטת הרי""ף שלאביי למ""ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב, חייב אף אם לא נוכל לתלות שהאונס בא מחמת הפשיעה. וכן משמע מרש""י כאן  (ד""ה ושני ליה)  וא""כ גם כאן יהיה חייב גם אם לא נוכל לתלות דהבלא דאותו בית קטלה.</span>"	"ב""מ תוס' לו. - לו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסב. עלתה לראשי צוקין ונפלה פטור, העלה לראשי צוקין ונפלה חייב. איך מדובר ומדוע הדין כן? 	"פירשו התוס' (ד""ה אי) שברישא לכו""ע תקפתו ועלתה ותקפתו וירדה ולכן פטור שאנוס. לאביי מיירי במרעה שמן וטוב ולכן בסיפא לא פשע בהעלאה וחייב משום שפשע בנפילתה דמיירי שהיה יכול לתוקפה ולא תקפה. לרבא דאמר מלאך המות מה לי הכא מה לי התם לא צריך להעמיד במרעה שמן וטוב ולכך חייב משום העלאה אע""פ שמיירי שתקפתו ונפלה <sup>ק</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ק.  וכדפרש""י דלא חשיב סופו באונס אלא כולה בפשיעה שדרכה ליפול. כתב הרשב""א שהראב""ד פירש שלאביי ה""ק, שאם תקפתו ועלתה אע""פ שנפלה ולא תקפתו הרי זה אונס, דכיון שתקפתו ועלתה נראה שהיא חזקה ממנו מסתכן היה אם תקפה בירידתה. ולרבא הברייתא כפשטה ולא צריך להעמידה בתקפתו. ולרי""ף גם לרבא המשנה בתקפתו דכיון שמקבל שכר אינו נפטר אא""כ תקפתו.</span>"	"ב""מ תוס' לו:"		
